נכות ללא נראות הינה נגזרת ישירה מהגדרת הנכות הכללית ובאה להדגיש ולהצביע על ההשלכות הישירות על האדם עם המגבלה ועל יחס החברה כאשר המוגבלות סמויה.

מדובר במצבים בהם מחלה רפואית או פגיעה גופנית או נפשית אינה גלויה לעין, או אינה ניתנת להבחנה מיידית ע"י מכר מקרי, לדוגמה: אנשים ונשים  המתמודדים עם ליקוי שמיעה, ליקוי ראייה, נפגעי נפש, מנותחי לב, מושתלים, מחלות כרוניות, מחלות אוטואימוניות כצליאק, דלקת פרקים, טרשת נפוצה, זאבת, קרוהן, מחלות לב וריאה, סרטן לסוגיו, בעיות בעמוד השדרה, סכרת, פגיעות פנימיות כתוצאה מטראומה, פיברומיאלגיה, תשישות כרונית ועוד…(Cote 2009)   

מגוון רחב של מחלות, הפרעות, קשיי תפקוד, מומים מולדים, פציעות, ליקויים אשר נכללים בקטגוריה זו, אשר לא ברורים באופן ישיר לעיני המתבונן. המגבלות יכולות להיות קלות או חמורות ומשתנות מאדם לאדם, וללא התייחסות נאותה, סביבה מתאימה והכרה בהן, עשויות להגביל את הפעילויות היומיומיות של האדם עם המגבלה הנע בין האתגרים ואף לסכנו (פאלבו, אלן, מאקי, 1982).

לעתים קרובות אנשים נוטים לחשוב שמצב של נכות מתייחס אך ורק לאנשים המשתמשים בכיסא גלגלים או הליכון, במציאות ההיפך הוא הנכון, מסקר שנעשה בארה"ב על השתתפות בהכנסה אצל אנשים עם מוגבלויות, בין השנים 1994-1995 נמצא כי מתוך 26 מיליון אמריקאים אשר הוגדרו כאנשים עם נכות חמורה, 1,800,000 (כמעט 1 ל 10) מתוכם עשו שימוש בכיסא גלגלים, ורק 5,200,000 השתמשו במקל, קביים או הליכון. במילים אחרות, 74% מהאמריקאים שחיים עם מוגבלות חמורה לא משתמשים במכשירי עזר הבולטים לעין. מכך ניתן להסיק באופן ברור שלא ניתן לקבוע את נכותו של אדם אך ורק על פי האבחנה החיצונית של שימוש בציוד עזר ("אמריקאים עם מוגבלויות" בתוך קאנל, 1997).